החלטה בתיק בש"פ 69/04

1.          לפני שתי בקשות הכרוכות ושלובות זו בזו. האחת - בקשתה השניה של המדינה להארכת מעצר בשישים יום כאמור בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, החל ביום 8.1.2004; השניה - ערר על החלטת המעצר שניתנה ביום 1.1.2004. המשיב-המערער, שייקרא לשם נוחות המשיב, היה עצור בענין אחר, ממנו זוכה ביום 15.12.2003. תחילה נעצר בענין שלפני בהסכמה, תוך שמירת מלוא זכויותיו. הוא ביקש לחדש את הדיון בשאלת המעצר לאחר זיכויו במשפט האחר. באותה עת כבר נשמעה פרשת התביעה במשפט נשוא הדיון שבפני. בית משפט השלום החליט על מעצרו של המשיב; בית המשפט המחוזי דחה את הערר, ועל כך הוגש ערר נוסף זה. בדיון בעל פה צמצמה באת-כוח המשיב טענותיה בערר שלפני לשאלת עילת המעצר וחלופת המעצר.

2.          ביום 10.1.2003 הוגש נגד המשיב לבית משפט השלום כתב אישום המייחס לו עבירה של סחיטה באיומים. על פי המתואר בכתב האישום, לאחר שנגרמו נזקים לבתי עסק באזור תחנת הרכבת בלוד (פריצות, גניבות ושריפות), המשיב פנה לבתי עסק באזור תחנת הרכבת והציע לשמור עליהם תמורת שכר, תוך שהוא מציין כי אם לא ישולם לו אין הוא אחראי אם המקום יישרף. המשיב דרש סכומי כסף שונים מכל בית עסק עבור חודש שמירה, ואף הציב ביתן שמירה באזור בלא הסכמת בעלי העסק המתלוננים או העירייה.

3.        ב-15.1.2003 התקיימה ישיבת הקראה. ביום 2.3.2003 התקיימה ישיבת הקראה בה הוגש כתב אישום מתוקן, שהוסיף אישום שני של נהיגה בזמן פסילה. ישיבת הקראה נוספת התקיימה ביום 6.4.2003, בה בא-כוח המשיב אמור היה להגיב לכתב האישום, אך המשיב ביקש להחליף את ייצוגו והישיבה נדחתה. בישיבה שהתקיימה ב- 4.5.2003 ביקשה באת-הכוח הנוכחית, עו"ד סגל, ארכה ללימוד התיק. המשיב כפר בכתב האישום ביום 1.6.2003, וישיבת ההוכחות נקבעה ליום 31.8.2003. בישיבת תזכורת החליט בית משפט השלום להקדים את ישיבת ההוכחות לתאריך 14.8.2003, אך באת-כוח המשיב ביקשה לדחותה, תוך שהתחייבה כי לא תטען נגד בקשת המדינה להארכת המעצר הראשונה בבית משפט זה. באת כוח המשיב מסבירה כי נוכח התנגדותה להקדמת הדיון לא היה לה מנוס אלא להסכים. איני רואה צורך להיכנס לענין זה שהוא כבר נחלת ההיסטוריה. מאז התקיימו ארבע ישיבות הוכחות. שלוש ישיבות בוטלו בשל מחלתה של באת-כוח המשיב.

4.        עד הישיבה שהתקיימה בפני היום נשמעו גם עדי ההגנה, פרט לעד אחד העתיד להישמע ב-29.2.2004. סיכומים יהיו בסמוך לכך. מתוך עיון בפרוטוקול בית המשפט עולה כי פרשת ההגנה התנהלה בעצלתיים גם לאחר זיכויו של המשיב מהעבירה האחרת. בית המשפט עשה מצדו כל מאמץ לקדם את הדיון ולסיימו. ככל שהדברים נוגעים ליתרת תקופת המעצר המבוקשת, אין לי היסוס בנסיבות אלה להיעתר לבקשת המדינה, שמשמעותה המעשית היא הארכת המעצר בעוד כשבועיים מהיום. השאלה הטעונה הכרעה היא זו העולה מהערר: האם היה מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

5.        על השאלה האמורה משיבה אני - כמו שתי הערכאות שקדמו לי - בשלילה. אכן, אין טענה שהעורר הפעיל אלימות נגד מאן דהוא. ואולם, בצדק ציינה שופטת בית משפט השלום - השופטת בוסתן - בהחלטת המעצר, כי בעבירות של סחיטה באיומים אין בדרך כלל מקום לשחרר לחלופת מעצר. לכאורה הילך המשיב אימים על סוחרים, בהתנהגות חסרת מעצורים. איני רואה מנוס מלהמשיך ולהרחיקו מן הציבור לשם הגנה על שלום הציבור.

6.        סוף דבר: בקשתה של המדינה מתקבלת והמעצר מוארך ב-60 יום מיום 8.1.2004, או עד למתן פסק דין במשפטו של המשיב; הערר על המעצר - נדחה.

           ניתנה היום, ‏‏כ"ז שבט, תשס"ד (19.2.2004).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   עע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: